סוגי קרקע בישראל נחלקים בפועל לכמה משפחות עיקריות: חול במישור החוף, חרסית בעמקים, "לס" (אבק דק שהצטבר בנגב לאורך אלפי שנים) וסלע גיר בהרים.
כל משפחה מתנהגת אחרת מתחת לבית, ולכן היא קובעת אם מספיקים יסודות רגילים, אם צריך "רפסודה" (לוח בטון רציף שנושא את כל הבית) או שחייבים "כלונסאות", עמודי בטון יצוקים בקרקע שמעבירים את העומס לשכבה עמוקה ויציבה.
הכלל המעשי הוא שלא מנחשים לפי האזור: בודקים את החלקה עצמה, כי גם באותו רחוב אפשר להיתקל בשתי שכבות שונות לגמרי.
כל סוג מביא בעיה משלו.
בחול רווי מים הקושי הוא שקיעה ויציבות הדופן, בחרסית מתנפחת התנועה העונתית, בלס הקריסה כשהקרקע נרטבת, ובסלע החציבה.
כשהמהנדס מקבל נתונים אמיתיים מהחלקה, הוא בוחר יסוד שמתאים לה ולא יסוד "ליתר ביטחון" שמייקר את הפרויקט.
קידוח ישיר מבצעת בדיקות קרקע, קידוחי כלונסאות וחפירת יסודות, ובמאמר הזה נעבור על הסוגים, על מה שכל אחד דורש ועל הדרך להתחיל נכון.
אם יש לכם חלקה ותוכנית לבית, אפשר לפנות אל קידוח ישיר ולתאם בדיקה לפני שסוגרים את תכנון היסודות.
מהם סוגי קרקע נפוצים בישראל ואיפה פוגשים אותם?
במישור החוף ובשפלה נפוצים חול ו"חמרה", קרקע חולית אדמדמה עם מעט חרסית, שנושאת עומסים סבירים כשהיא מהודקת היטב.
לאורך רכסי החוף יש "כורכר", אבן חול גירית שמתקשה בהדרגה ויכולה להיות קשה לחפירה כבר בעומק קטן.
בעמק יזרעאל, בעמק החולה ובמישור עכו שולטת חרסית, ובחלקן מצויה "חרסית מתנפחת", כלומר חרסית שמתרחבת כשהיא סופגת מים ומתכווצת כשהיא מתייבשת.
באזור באר שבע ובצפון הנגב יש לס, שיציב כשהוא יבש אבל עלול לשקוע בבת אחת כשמים חודרים אליו.
בהרי ירושלים, בשומרון ובגליל הקרקע דקה ויושבת על סלע גיר ודולומיט, ולעיתים מכוסה ב"טרה רוסה", קרקע אדמדמה שעוביה משתנה מחלקה לחלקה ויש בה כיסים עמוקים בין הסלעים.
שם הבעיה הפוכה: הקרקע חזקה, אבל לא אחידה, וחשוב לדעת היכן הסלע באמת נמצא.
סוג נוסף שלא מופיע במפות הוא מילוי.
חלקות ששימשו בעבר לבנייה, לשפיכת עפר או לסלילה מכילות לעיתים שכבת מילוי לא מהודקת, והיא יכולה לשבת על קרקע טובה ועדיין לשקוע.
לכן בחלקות כאלה בודקים קודם כול את עומק המילוי.
איך סוג הקרקע קובע את בחירת היסודות?
המהנדס בודק שני דברים.
הראשון הוא "כושר נשיאה", כלומר העומס שהקרקע יכולה לשאת בלי להישבר.
השני הוא שקיעה: גם קרקע שנושאת את הבית שוקעת מעט, והבעיה האמיתית היא "שקיעה דיפרנציאלית", כשצד אחד של הבית שוקע יותר מהצד השני.
כך נוצרים סדקים באלכסון בקירות ותקלות בדלתות ובחלונות.
בקרקע טובה ואחידה, כמו חמרה מהודקת או סלע רדוד, בית פרטי קל יכול לעמוד על "יסודות רצועה", רצועות בטון מתחת לקירות הנושאים.
אחרי חפירת יסודות והכנת מצע מהודק מגיעה יציקת הבטון.
כשהקרקע חלשה או לא אחידה, עוברים לרפסודה שמפזרת את העומס על כל שטח הבית, ואם גם זה לא מספיק, לכלונסאות.
הטבלה מסכמת את הכיוונים הנפוצים לכל סוג קרקע:
| סוג קרקע | מה מאפיין אותה | הסיכון ליסודות | פתרון ביסוס נפוץ |
|---|---|---|---|
| חול וחמרה | נשיאה סבירה כשהקרקע מהודקת, דפנות קידוח נוטות לקרוס | שקיעה בחול רופף ורגישות למי תהום | יסודות רצועה על מצע מהודק, ובחול רופף רפסודה או כלונסאות CFA |
| כורכר וסלע | נשיאה גבוהה אבל חדירה קשה | חפירה איטית ויקרה, עומק סלע לא אחיד | יסוד ישיר על הסלע אחרי ניקוי, וקידוח סלעים כשצריך כלונסאות |
| חרסית מתנפחת | חזקה כשהיא יבשה | התרוממות ושקיעה עונתית עם הרטיבות | רפסודה קשיחה או כלונסאות שיורדים מתחת לשכבה הרגישה לרטיבות |
| לס | יציב כשהוא יבש | קריסה פתאומית כשמים חודרים | הידוק או החלפת השכבה העליונה, ניקוז מבוקר ובמקרים קיצוניים כלונסאות |
| מילוי | תלוי בהידוק ובעומק | שקיעה לא אחידה | הוצאת המילוי או כלונסאות שעוברים דרכו אל קרקע טבעית |
הטבלה מתארת כיוונים כלליים ולא תחליף לתכנון.
ההחלטה הסופית שייכת למהנדס הקונסטרוקציה, שמבסס אותה על דוח הקרקע. קידוחים עם אישור מהנדס מבטיחים שהביצוע בשטח יתאים למה שתוכנן, וכמות הבטון ולוח הזמנים של יציקות הבטון נקבעים בהתאם ליסוד שנבחר.
איך בודקים מה יש מתחת לחלקה לפני תכנון היסודות?
הבדיקה מתחילה ב"קידוח ניסיון", קידוח קטן בעומק שנקבע מראש שמוציא דגימות מכל שכבה.
לצדו מבצעים לרוב "SPT" (בדיקת חדירה סטנדרטית לפי תקן ASTM D1586): סופרים כמה מכות של פטיש במשקל קבוע דרושות כדי להחדיר דוגם בקטע של 30 סנטימטרים.
מספר מכות גבוה מעיד על קרקע צפופה או קשה, ומספר נמוך על קרקע רופפת או רכה.
הדגימות עוברות למעבדה, שבודקת גודל גרגרים, לחות, פלסטיות ונטייה להתנפחות.
במקביל נמדד מפלס מי התהום בזמן הקידוח.
הנתון חשוב במיוחד בחול, כי המפלס משתנה בין עונות ומשפיע ישירות על שיטת הקידוח ועל הצורך בייצוב הדפנות.
את הממצאים אוסף יועץ קרקע בדוח אחד.
לדברי מהנדס קרקע וביסוס ותיק, דוח טוב לא מסתפק בקביעה שהקרקע טובה או חלשה, אלא מפרט לכל שכבה עומק, תיאור ומאפיינים, כי רק כך המהנדס יכול לבחור סוג יסוד ולקבוע לאיזה עומק ללכת.
מפה גיאולוגית או ניסיון בחלקה השכנה נותנים כיוון בלבד.
שני מגרשים צמודים יכולים להיות שונים בגלל אפיק נחל עתיק, מילוי או סלע שבולט באלכסון.
לכן הבדיקה נעשית בחלקה עצמה, בנקודות שמייצגות את מיקום הבית, וזה מה שמספקים שירותי בדיקות קרקע לפני שהמהנדס מתחיל לחשב.
בקידוחים לבנייה פרטית זה הצעד שחוסך את ההפתעות היקרות בשלב החפירה.
מה עושים כשהקרקע חלשה, רטובה או קשה במיוחד?
בחול רופף או רווי מים הבעיה הראשונה היא שדופן הקידוח קורסת.
פתרון אחד הוא קידוח CFA (מקדח סליל חלול שנכנס לקרקע, ובזמן שהוא נשלף מוזרם דרכו בטון שממלא את החור בלי שהדפנות מתמוטטות).
פתרון אחר הוא קידוח בנטונייט: "בנטונייט" הוא תרחיף חרסית שממלא את הקידוח ומייצב את הדפנות עד שיוצקים את הבטון.
בחרסית מתנפחת הכלונס יורד מתחת לשכבה שמגיבה לרטיבות, וכך התנועה העונתית לא מגיעה ליסוד.
במילוי הכלונס עובר דרך החומר הרופף ונשען על קרקע טבעית.
זו הסיבה שקידוח כלונסאות הוא הפתרון הרגיל כשהשכבה הטובה נמצאת עמוק.
בסלע ובכורכר המצב הפוך: הקרקע חזקה, אבל החדירה אליה דורשת ציוד מתאים.
קידוחים בקרקע קשה וקידוח סלעים מתבצעים במקדחי סלע, ולעיתים בכלים כבדים יותר מאלה שעובדים בחול.
כשהחלקה צרה או צמודה למבנה קיים, "מיקרופייל" (כלונס דק שאפשר לקדוח במכונה קטנה) מאפשר לחזק את הביסוס בלי להזיז את המבנה.
בלס ובמילוי הפתרון לא תמיד כלונסאות.
לעיתים מסירים את השכבה העליונה ומחליפים אותה במצע מהודק בשכבות, ומוסיפים ניקוז שמרחיק מים מהיסוד.
זו עבודת עפר לכל דבר, ולכן עבודות עפר נכנסות לפרויקט כבר בשלב מוקדם של התכנון.
הבחירה בין השיטות נקבעת לפי הדוח ולא לפי הרגלי העבודה של הקבלן.
קידוח ישיר מציעה קידוח CFA, בנטונייט, מיקרופייל וקידוחים בקרקע קשה, כך שאפשר להתאים את שיטת הביצוע לחלקה ולא להפך.
שאלות נפוצות על קרקע ויסודות
ארבע שאלות שחוזרות אצל בעלי חלקות לפני שמתחילים לבנות.
מי מחליט בפועל איזה יסוד יבנו, הקבלן או המהנדס?
את סוג היסוד קובע מהנדס הקונסטרוקציה על סמך דוח יועץ הקרקע, והקבלן מבצע לפי התכנית.
אם בזמן החפירה נחשף משהו שלא הופיע בדוח, כמו סלע בולט או שכבת מילוי, חוזרים למהנדס לפני שממשיכים ולא משנים את היסוד בשטח.
האם אפשר לבנות על חלקה שהייתה בה בנייה קודמת או מילוי?
אפשר, אבל צריך לדעת מה עומק המילוי ואם הוא הודק בשכבות.
לפעמים מוציאים אותו ומחליפים במצע מהודק, ולפעמים מעבירים כלונסאות דרכו עד לקרקע טבעית.
בחלקה שהיה בה מבנה צריך לבדוק גם שאריות של יסודות ישנים ובורות.
האם חול רופף מסוכן ברעידת אדמה?
חול רופף ורווי מים עלול לאבד חוזק ברעידה חזקה, תופעה שנקראת "התנזלות".
המהנדס בודק את הסיכון לפי תקן ישראלי 413, התקן לעמידות מבנים ברעידות אדמה, ובמקרה הצורך משפרים את הקרקע בהידוק או מעבירים כלונסאות שמגיעים לשכבה צפופה.
האם יכולים להיות כמה סוגי קרקע באותה חלקה?
כן, וזה נפוץ יותר ממה שחושבים, במיוחד בחלקות שיש בהן מדרון או מילוי חלקי.
קרקע לא אחידה היא הסיבה הקלאסית לשקיעה דיפרנציאלית, ולכן מבצעים כמה קידוחי ניסיון ובוחרים יסוד שמפזר את העומס באופן אחיד, כמו רפסודה, או כלונסאות שכולם נשענים על אותה שכבה.
סוגי קרקע וקידוח ישיר: הצעד הבא לפני שבונים
הקרקע שמתחת לבית היא נתון הנדסי ולא פרט שמסדרים תוך כדי עבודה.
חול, חרסית, לס, סלע ומילוי מתנהגים אחרת, והבדיקה בחלקה עצמה היא מה שמאפשר למהנדס לבחור בין יסודות רצועה, רפסודה וכלונסאות על בסיס מדידות ולא הערכות גסות.
קידוח ישיר מלווה את התהליך מהבדיקה ועד הביצוע: בדיקות קרקע וקידוחים לבנייה פרטית, קידוחי כלונסאות בשיטות CFA, בנטונייט ומיקרופייל, חפירת יסודות ויציקות בטון.
אם אתם מכירים את סוגי קרקע בחלקה שלכם רק מהשמועה או ממה שנמצא במגרש הסמוך, זה הזמן לבדוק אותם.
צרו קשר עם קידוח ישיר ונתחיל מבדיקה שתיתן למהנדס תמונה אמיתית של מה שמתחת לרגליים.

