מה זה כלונסאות?
כלונס הוא עמוד בטון מזוין שיוצקים בתוך קידוח עמוק בקרקע, והוא מעביר את משקל הבניין דרך שכבות חלשות אל שכבה יציבה יותר, או אל סלע.
הכלונס נושא עומס בשתי דרכים: חיכוך לאורך דפנותיו מול הקרקע, ונשיאה בקצהו התחתון.
בונים עליו כשהקרקע הרדודה לא מסוגלת לשאת את הבית, למשל חול רופף, חרסית נפוחה, מילוי לא מהודק או מים קרובים לפני השטח.
את הסוג, העומק והקוטר קובעים מהנדס הקרקע והקונסטרוקטור לפי דוח הקרקע, ולא הקבלן לפי תחושה.
בהמשך נפרט איך הכלונס עובד, מתי הוא נדרש, אילו שיטות קידוח קיימות ומה בודקים בו בזמן הביצוע.
קידוח ישיר מבצעת קידוחי כלונסאות, קידוח CFA וקידוח בנטונייט, ואם הפרויקט שלכם עדיין בשלב התכנון, אפשר לפנות אלינו ולבדוק איזו שיטה מתאימה לקרקע שלכם.
מה זה כלונסאות ואיך הן עובדות בפועל?
דמיינו בית על קרקע שהשכבה העליונה שלה רכה או לא אחידה, ובעומק של כמה מטרים מתחתיה יש שכבה צפופה או סלע.
יסוד רגיל מניח את העומס על השכבה הרכה, והבית עלול לשקוע, ולעיתים בצורה לא אחידה, ואז מופיעים סדקים בקירות הבית.
הכלונס עוקף את הבעיה: הוא "גשר" אנכי שמוריד את העומס עד לשכבה שיכולה לשאת אותו.
העומס עובר לקרקע בשני מנגנונים. "חיכוך צידי" הוא כוח הידבקות בין דופן העמוד לקרקע שסביבו, והוא נושא חלק מהמשקל לאורך כל עומק הכלונס. "נשיאה בקצה" היא הלחץ שהקצה התחתון מפעיל על שכבה קשה או על סלע.
בקרקע חולית או חרסיתית רוב הכוח מגיע בדרך כלל מהחיכוך, ובכלונס שנשען על סלע הקצה נושא חלק גדול יותר.
לדברי מהנדס קרקע וביסוס ותיק, טעות נפוצה היא לחשוב שהכלונס "עומד" על משהו בלבד.
בפועל הוא עובד עם הקרקע לאורך כל אורכו, ולכן שני כלונסאות באותו קוטר ובאותו עומק יכולים לשאת עומס שונה לגמרי, תלוי בשכבות שהם חוצים.
הכלונסאות עצמן לא נושאות את הבית ישירות.
בראש כל כלונס יוצרים "ראש כלונס", אלמנט בטון שמחבר אותו אל המבנה, ובין הראשים יוצקים קורות קשר או רפסודה שמחלקות את העומס של העמודים והקירות בין הכלונסאות.
כך הבית נשען על קבוצת עמודים שפועלים יחד.
גודל הכלונס מתאים לעומס.
לבית פרטי משתמשים בדרך כלל בקוטר קטן עד בינוני, ולבניין רב קומות או לחניון תת-קרקעי בקוטרים גדולים, שמגיעים לעיתים לכמטר ויותר.
העומק נקבע לפי מיקום השכבה הנושאת ויכול להגיע לעשרות מטרים.
מתי בונים על עמודי יסוד עמוקים ולא על יסודות רגילים?
אין צורך בכלונסאות בכל בית.
כשהקרקע הרדודה יציבה, מהנדס יבחר לעיתים ביסודות בודדים, ביסוד רצועתי או ביסוד רפסודה, שזולים וקלים לביצוע.
הכלונסאות נכנסות לתמונה כשהבדיקות מראות שהשכבות העליונות לא יספיקו.
המצבים הנפוצים בישראל:
- קרקע חולית ברצועת החוף, שבה החול רופף ויכול לשקוע או להתנזל כשיש מים
- קרקע חרסיתית נפוחה, שמתנפחת בחורף ומתכווצת בקיץ ומזיזה את היסודות
- מילוי שהוצב על המגרש בלי הידוק מבוקר, או שכבות לא אחידות שמתחלפות בתוך המגרש
- מי תהום גבוהים שמקשים על חפירה פתוחה
- מבנים כבדים או גבוהים, שהעומס שלהם גדול מכושר הנשיאה של השכבה העליונה
- אתר צפוף שבו חפירה פתוחה ליד מבנה שכן מסוכנת, ואז כלונסאות משמשות גם לדיפון
ההחלטה מתחילה בבדיקות קרקע.
קידוח ניסיון נותן חתך אמיתי של השכבות, ובמהלכו מבצעים לרוב בדיקת SPT, "בדיקת חדירה תקנית": סופרים כמה מכות של פטיש סטנדרטי נדרשות כדי להחדיר דוגם לעומק של 30 סנטימטר.
מספר נמוך מעיד על קרקע רכה או רופפת, ומספר גבוה על קרקע צפופה.
המהנדס קורא את המספרים לפי עומק, ומזהה באיזה עומק מתחילה השכבה שאפשר להישען עליה.
כך אפשר גם להשוות עלויות בצורה מסודרת.
כלונסאות יקרות מיסוד רגיל, אבל מי שמדלג עליהן בקרקע בעייתית משלם אחר כך בחיזוק יסודות, ולעיתים בקידוחי מיקרופייל לבית שכבר נבנה.
לכן כדאי להתחיל בבדיקות קרקע לפני שסוגרים תכנון, ולא אחרי שהשלד עומד.
אילו סוגי כלונסאות קיימים ואיך בוחרים ביניהם?
ההבדל המרכזי בין הסוגים הוא שיטת הקידוח, כי היא קובעת איך שומרים על דפנות הקידוח מפני קריסה עד שהבטון נוצק.
אין שיטה אחת שהיא "הטובה ביותר", יש שיטה שמתאימה לקרקע, לעומק ולגישה באתר.
| שיטה | איך מקדחים | מתי היא מתאימה |
|---|---|---|
| קידוח CFA | מקדח בורגי חלול נכנס לקרקע, והבטון נשאב דרכו בזמן שהמקדח נשלף | קרקע חולית או חרסיתית, מים בגובה מתון, צורך בקצב עבודה מהיר ובפחות רעש ורעידות |
| קידוח בנטונייט | הקידוח מתמלא בתרחיף בנטונייט (חימר מיוחד) שמייצב את הדפנות, ואחר כך יוצקים בטון מלמטה | קרקע לא יציבה, עומקים וקטרים גדולים, מי תהום |
| קידוח מיקרופייל | מקדח קל בקוטר קטן, עם זיון פלדה ויציקת תערובת מלט | שטח צר, גישה מוגבלת וחיזוק מבנה קיים |
| קידוח בסלע | ציוד מותאם לחדירה לסלע או לקרקע קשה | אתרים עם שכבות סלע או כורכר קשה שמקדח רגיל לא חודר |
בפרויקט אחד אפשר לשלב כמה שיטות, למשל כשחלק מהמגרש חולי וחלק סלעי.
קידוח ישיר מבצעת קידוח CFA, קידוח בנטונייט, קידוח מיקרופייל וקידוחים בקרקע קשה, וההתאמה נעשית לפי דוח הקרקע ואישור המהנדס ולא לפי הציוד שנמצא בהישג יד.
יש גם הבחנה בין כלונס "נושא", שמעביר עומס מהמבנה, לבין כלונסאות דיפון, שמחזיקות את דופן החפירה סביב מרתף או חניון תת-קרקעי.
שני הסוגים נראים דומים בשטח, אבל התכנון שלהם שונה: כלונס נושא עובד בעיקר בלחץ אנכי, וכלונס דיפון מתמודד גם עם דחיפה צדדית של הקרקע.
איך נראה תהליך הביצוע ומה בודקים בכלונס?
הביצוע נעשה לפי תכנית כלונסאות שהקונסטרוקטור מכין, ובה מיקום, קוטר, עומק וזיון לכל כלונס.
השלבים:
- סימון נקודות הקידוח במגרש על ידי מודד, כי סטייה של כמה סנטימטרים משפיעה על חיבור הכלונס לראש ולקורות
- קידוח לעומק התכנוני, כולל תיעוד השכבות שנחשפות ובדיקה שהן תואמות לדוח הקרקע
- הורדת "כלוב זיון", מבנה מוטות פלדה מרותכים וקשורים שמעניק לכלונס חוזק למתיחה ולכפיפה
- יציקת בטון בעזרת "צינור טרמי", צינור ארוך שיורד לתחתית הקידוח ומעלה את הבטון מלמטה למעלה, כדי שלא יתערבב עם מים או עם בנטונייט
- המתנה להתקשות, ניסור הבטון העודף בראש הכלונס וחשיפת הזיון לחיבור לראש הכלונס
- בדיקות איכות, לפי דרישת המהנדס
בטון לכלונסאות נבחר לפי מחלקת חוזק שהקונסטרוקטור מגדיר, לרוב ב-30 או ב-40, והוא צריך להיות נוזלי מספיק כדי לזרום בצינור הטרמי ולמלא את הקידוח בלי חללים.
לכן ביציקות בטון לכלונסאות עורכים בדיקות קוביות בטון, ובודקים בכל משאית את תכונות הבטון בשטח.
אחרי היציקה בודקים את הכלונס עצמו. "בדיקת העמסה" מעמיסה על כלונס נבחר משקל גדול ומודדת כמה הוא שוקע, כדי לוודא שהוא עומד בעומס התכנוני. "בדיקות שלמות" מזהות חללים או פגמים בגוף הכלונס בלי לפרק אותו.
כמות הבדיקות נקבעת בתכנון, ובפרויקטים עם אישור מהנדס היא חלק מתיק הבקרה שנמסר למזמין.
מה שנראה מבחוץ רק כבור בקרקע הוא בפועל רצף של החלטות הנדסיות.
הטעויות הנפוצות הן קידוח לעומק קצר מהנדרש, בטון שנוצק בלי צינור טרמי, וזיון שזז מהמקום בזמן היציקה, וכולן קשות לגילוי אחרי שהכלונס מכוסה בעפר.
לכן חשוב שמישהו מטעם המזמין, הקונסטרוקטור או מפקח, יהיה נוכח ביציקות.
שאלות נפוצות על כלונסאות
כמה שאלות שעולות לעיתים קרובות אצל בעלי בתים ויזמים לפני שמתחילים.
כמה כלונסאות צריך לבית פרטי?
אין מספר קבוע.
הקונסטרוקטור מחשב את העומסים של העמודים והקירות, מחלק אותם בין הכלונסאות לפי כושר הנשיאה של כל אחד, ומוסיף מקדמי ביטחון.
בית קטן יכול להיבנות על קבוצה קטנה של כלונסאות, ובית כבד או מורכב יצטרך יותר, או כלונסאות בקוטר גדול יותר.
האם אפשר להוסיף כלונסאות לבית שכבר קיים?
כן, אבל לא בציוד רגיל.
כשיש צורך לחזק יסודות של מבנה קיים או להוסיף קומה, משתמשים בדרך כלל במיקרופייל, כי המקדח קטן ונכנס גם לחדרים נמוכים ולחצרות צרות.
המהנדס מחליט אם לחבר את המיקרופייל ליסוד הקיים או לבנות אלמנט נוסף.
מה קורה אם פוגשים מי תהום או חול רופף באמצע הקידוח?
זו בדיוק הסיבה שיש שיטות שונות.
בקרקע שדפנותיה קורסות עוברים לקידוח בנטונייט או לקידוח CFA, ולעיתים משתמשים בשרוול פלדה זמני שמחזיק את הדופן.
אם מופיעים מים שלא נחזו בדוח, מדווחים למהנדס כדי שיחליט אם לשנות שיטה או עומק.
מי קובע את עומק וקוטר הכלונס, והאם אפשר לחסוך בהם?
הקונסטרוקטור קובע אותם לפי דוח הקרקע והעומסים.
קיצור העומק או הקטנת הקוטר חוסכים כסף בטווח הקצר, אבל הם משנים את כושר הנשיאה ופוגעים בביטחון המבנה, ולכן לא עושים אותם בלי אישור כתוב של המהנדס.
מה זה כלונסאות ולמה כדאי לעבוד עם קידוח ישיר?
הכלונס הוא פתרון ביסוס שמתאים כשהקרקע הרדודה חלשה, והוא עובד בחיכוך לאורך הדופן ובנשיאה בקצה.
הבחירה בשיטה, בעומק ובקוטר נשענת על בדיקות קרקע ועל תכנון של קונסטרוקטור, ואת האיכות בודקים ביציקה, בבדיקות העמסה ובבדיקות שלמות.
מי שמבין את השלבים האלה יכול לשאול את השאלות הנכונות ולא לקבל פתרון שמתאים לאתר אחר.
קידוח ישיר מלווה פרויקטים בבנייה פרטית ובפרויקטים גדולים בקידוחי כלונסאות, CFA, בנטונייט ומיקרופייל, וגם בעבודות הנלוות: בדיקות קרקע, חפירת יסודות ויציקות בטון.
מי ששואל מה זה כלונסאות כי הוא מתכנן בית, תוספת או פרויקט, מוזמן ליצור קשר דרך האתר ולשלוח לנו את דוח הקרקע או את תכנית היסודות, ונבדוק יחד מה מתאים לאתר שלכם.

